יש לך 0 מוצרים בסל הקניות
ראשי   |   אודות   |   יצירת קשר      
 
אורח/ת התחבר | משתמש חדש
כדאי לדעת   |   תחזוקת ציוד   |   מידע טכני    
 מחנאות וספורט (קטלוג מוצרים)  
 
 
 
המונח פליס fleece נתון לשימושים שונים, לעיתים הוא מתייחס לבד עצמו ולעיתים למוצר הסופי. במאמר נכיר את המושג ונלמד מה הם מדדי האיכות לפליס טוב.

מה זה?

פליס הוא מונח כללי המתאר קבוצת בדים מבודדים בעלי פלומה חד או דו צדדית. פליס עשוי לרוב מפוליאסטר אבל אפשר למצוא גם מחומרי גלם אחרים. מראה הפליס לא מעיד על איכות בהכרח וקיימים פערי איכות גדולים בשוק שלא ניתנים לאבחנה ע"י המשתמש הממוצע. יצרן המותג Polartec, חברת Malden Mills מארה"ב, לא המציא את הפליס, אלא היה הראשון, במחצית שנות ה 80 של המאה הקודמת, שיצא עם בדי פליס איכותיים בתקופה בה הייתה דרישה לפתרונות בידוד קלים ואיכותיים.

 

איכות

איכות של בד פליס נמדדת בפרמטרים של חומרי גלם, שיטות ייצור וגימור ובקרת איכות. בעבר פולרטק היה מותג שיכל להוות בסיס להשוואה מול כל פליס אחר. כיום קיימים יצרנים שונים ופחות מוכרים ועוד יותר פחות איכותיים. כאשר הצרכן אינו חשוף ליצרן הבד אלא המוצר המוגמר, כל אשר הוא נשאר לסמוך על איכות המותג של הבגד בכללותו.

בד פליס "פשוט" יבודד במידה הדומה לפליס פולרטק באותו משקל, אלא ש... פליס ''סיני פשוט'' יראה כמו סמרטוט לאחר כמה כביסות וסביר שיתחיל להקריח מהר יותר ממעיל פליס פולרטק דומה, שבשימוש ותחוזקה ראויים עשוי לספק ביצועים טובים הרבה שנים.

דרך אגב, המונח "פליס סיני פשוט" מטעה, כי מרבית בדי הפליס בעולם מיוצרים כיום בסין ואפילו יצרן  המותג פולרטק עבר לייצר חלק מהבדים בסין. יש פליס סיני טוב יותר וטוב פחות ולא תמיד ניתן להבדיל, אלא לאחר שימוש והתנסות.

 

כדאי לזכור שבמונח פליס מתכוונים לבד, אבל מהבד מייצרים בגד (בד"כ בסין או במזרח הרחוק). ואין בעיה לייצר מעיל פליס גרוע מבד טוב. גם לעיצוב ואיכות ועבודה יש השפעה על ביצועים ואורך חיים.

הבעיה העיקרית עם האיכות הנמוכה הוא לא הבידוד לכשעצמו אלא איכות הבד. פליס מאיכות ירודה מאבד עובי מהר מאוד ואיכות הבידוד שלו יורדת מהר בהשוואה לפליס איכותי. עיקר הבעיה מתעוררת לאחר כביסה הגורמת לשחיקת הפלומה (התקרחות). במעיל פליס העשוי מבד באיכות נמוכה סביר שגם איכות התפירה, מרכיבים נוספים הגימור תהיה נמוכה. מה הטעם לחסוך באיכות הבד ולהשקיע בגימור או רוכסן איכותי. אם חוסכים אז עד הסוף.

 

משקל וצפיפות.

רבים נוהגים ליחס למשקל וצפיפות יתר חשיבות. בדי פליס נבדלים בין השאר (ולא רק) במשקל וצפיפות. כל השוואה ללא התייחסות למשקל, צפיפות ועובי אמיתיים אינה רלוונטית. מה שמבודד הוא אוויר מיוצב ולא החומר. ואיכות הבידוד תלויה ביכולת הפיסית של החומר לייצב שכבת אוויר. לכן, פליס דק לא יכול לספק איכות בידוד כמו פליס עבה ופליס אטים לרוח לא יבודד בהכרח טוב כמו פליס עבה וצפוף בתנאים ללא רוח.


בידוד של מעיל פליס לא נימדד בפרמטרים המשמשים לבדיקת שקי שינה אבל ניתן לומר שבדומה לשק שינה העובי כן קובע. ככל שהבד עבה ו/או צפוף יותר יגדל פוטנציאל הבידוד של המוצר המוגמר.

באופן כללי מבדילים בין בדי הפליס - השונים בהנחה שהם מאיכות דומה - בעזרת המשקל. המודל הזה הוצג שנים רבות ע"י Polartec וכיום פולרקטק לא משתמשים בו אך הוא מצוי עדיין ומשמש יצרנים שונים.

 

פליס 100 - בדי פליס השוקלים בין 100 עד 200 גרם למטר רבוע. ביגוד המיוצר מבדים אלה הוא קל ומתאים לאקלים ממוזג או פעילות אקטיבית במיוחד.

 

פליס 200 - בדי פליס השוקלים בין 200 עד 300 גרם למטר רבוע. ביגוד המיוצר מבדים אלה מתאים לרוב הצרכים של המטייל הממוצע כאשר לא מדובר בתנאי קור קיצוני. דוגמא לאחד הבדים המוצלחים של הוא Polartec Thermal Pro. זו גרסה קלה של פליס המקביל באיכות הבידוד לפליס 300 הקלאסי.

 

פליס 300 - בדי פליס השוקלים 300 גרם ומעלה (380 זה הכי גבוה) ביגוד כזה מתאים לרוב הצרכים של המטייל הממוצע הפעיל הרבה בתנאי קור עז או לאנשים רגישים במיוחד לקור.

מאחר והבדלי המחיר בין פליס 200 ל 300 לא משמעותיים הפך פליס 300 במקרים רבים לפופולארי יותר בקרב הישראלים, למרות שבעולם פליס 200 דווקא נמכר יותר. בישראל אפשר להסתפק גם ב 200 אבל גם 300 זה לא יותר מידי אם מטיילים הרבה בחורף בדרום או בצפון.

 

פליס אטים לרוח (מותגים כמו  Windbloc או (Windstopper - קבוצת בדי פליס בעוביים שונים החסינים לרוח, נושמים ועמידים לרטיבות במידה מוגבלת. הם מתאימים לפעילות אקטיבית בקור קיצוני או כאשר רוצים לשלב שכבת בידוד והגנה במוצר אחד קל יחסית.

פליס קל ואטים לרוח הוא פתרון אידיאלי לטיולים רגליים בארץ, בה גשם הוא מצב מזדמן ולא אינטנסיבי. החסינות לרוח משפרת את ערך הבידוד למרות שאינו עבה. הוא נושם די טוב ולכן אפשר להשתמש בו גם בהליכה מאומצת (ותמיד אפשר לנצל פתחי אוורור). הוא די קל וקומפקטי ונכנס לכל תיק.

בשנים האחרונות נכנס לשוק המטיילים ה Sofshell, מושג הסופטשל הוא רחב מכדי להתייחס אליו במאמר זה. סופטשל מייצג אלטרנטיבה עדכנית לפליס אטים לרוח מאחר והוא בד"כ קל יותר, לעיתים עמיד יותר לרטיבות ויותר ורסטילי לשימוש המטייל המודרני. על תחום הסופטשל נרחיב במאמר נפרד.

 

Microfleece - כינוי לפליס דק יחסית ועדין המיוצר מסיבי מיקרופייבר. בד מיקרופליס שייך לקבוצת פליס 100. מיקרופליס משמש לייצור חולצות או מעילי פליס קלים לפעילות אקטיבית או כחלק ממערך השכבות בבדי פליס אטימים לרוח. מיקרופליס משמש גם לייצור כובעים, כפפות, שמיכות ואפילו ביטנה לשקי שינה.

 

בתוך כל הקבוצות הנ"ל וריאציות רבות, וכדי לסבך את המצב, יש גרסאות בד פליס קלות העבות יותר מגרסאות כבדות וצפופות יותר. אבל כעיקרון מנחה, העובי הוא הקובע ולאחר מכן הצפיפות.

 

גרסה ישראלית למדי של מעיל פליס היא מעיל פליס דו-שכבתי. כעיקרון, פליס דו-שכבתי יבודד טוב יותר מפליס עשוי שכבה אחת (כאשר משווים בדים מאיכות דומה). ברם, פליסים דו-שכבתיים מיוצרים לעיתים מבדים באיכות ירודה כל כך, כך שלעיתים ערך הבידוד של כל שכבה נמוך מאוד אבל ביחד הם דומים בביצועים לפליס עבה מאיכות טובה. יש יצרנים/מוכרים שקוראים לפליס כזה 400 או מספרים אחרים. כאמור אין דבר כזה והכול ספקולציה מסחרית במספרים חסרי חשיבות. חסרון נוסף של מעילי פליס דו-שכבתי הוא שהם כבדים יחסית (הטובים) ומבודדים מדי מכדי להיות נוחים לפעילות במאמץ, גם קל.

 

השיקול העיקרי שצריך להנחות בבחירת מעיל פליס לטיול הוא השימושיות. אם הפליס עבה מידי ללכת איתו מרבית הזמן וישתמשו בו רק אחוז קטן של, אזי רוב הזמן נסחב משהו גדול וכבד. במקרה זה שווה לחשוב על תחליף קל וקומפקטי שיבודד במידה זהה אבל יתפוש פחות מחצי מקום (למשל מעילי סופטשל או מעילים מבודדים עם מילוי מיקרופייבר). או לקחת פליס בעובי ביניים שיתאים ליותר אפשרויות ותנאי מזג אוויר וכאשר יהיה קר ממש אפשר להוסיף מעליו עוד שכבות ביגוד ומעיל רוח/גשם מעל.

 

חשוב לא לשכוח, גם לעיצוב המעיל תרומה לא מועטה לבידוד יעיל. דגש על בידוד באזור הרוכסן, הצווארון  והוספת כיווצים אלסטיים המקטינים תנועת אוויר בין המעיל לגוף. גם לכמות הכיסים, מיקומם, אופן סגירתם וסוג הבטנה השפעה על יעילות הבידוד. דווקא לגימורים השונים של הבד אין משמעות ישירה על הבידוד וחלקם נועדו לשפר את ה LOOK והמגע. המשמעות שלהם מתבטאת בעיקר בביצועים בתנאים חריגים יותר כמו רטיבות גבוהה או השתלבות בתוך מערכת לבוש.

המונח פליס fleece נתון לשימושים שונים, לעיתים הוא מתייחס לבד עצמו ולעיתים למוצר הסופי. במאמר נכיר את המושג ונלמד מה הם מדדי האיכות לפליס טוב.

מה זה?

פליס הוא מונח כללי המתאר קבוצת בדים מבודדים בעלי פלומה חד או דו צדדית. פליס עשוי לרוב מפוליאסטר אבל אפשר למצוא גם מחומרי גלם אחרים. מראה הפליס לא מעיד על איכות בהכרח וקיימים פערי איכות גדולים בשוק שלא ניתנים לאבחנה ע"י המשתמש הממוצע. יצרן המותג Polartec, חברת Malden Mills מארה"ב, לא המציא את הפליס, אלא היה הראשון, במחצית שנות ה 80 של המאה הקודמת, שיצא עם בדי פליס איכותיים בתקופה בה הייתה דרישה לפתרונות בידוד קלים ואיכותיים.

 

איכות

איכות של בד פליס נמדדת בפרמטרים של חומרי גלם, שיטות ייצור וגימור ובקרת איכות. בעבר פולרטק היה מותג שיכל להוות בסיס להשוואה מול כל פליס אחר. כיום קיימים יצרנים שונים ופחות מוכרים ועוד יותר פחות איכותיים. כאשר הצרכן אינו חשוף ליצרן הבד אלא המוצר המוגמר, כל אשר הוא נשאר לסמוך על איכות המותג של הבגד בכללותו.

בד פליס "פשוט" יבודד במידה הדומה לפליס פולרטק באותו משקל, אלא ש... פליס ''סיני פשוט'' יראה כמו סמרטוט לאחר כמה כביסות וסביר שיתחיל להקריח מהר יותר ממעיל פליס פולרטק דומה, שבשימוש ותחוזקה ראויים עשוי לספק ביצועים טובים הרבה שנים.

דרך אגב, המונח "פליס סיני פשוט" מטעה, כי מרבית בדי הפליס בעולם מיוצרים כיום בסין ואפילו יצרן  המותג פולרטק עבר לייצר חלק מהבדים בסין. יש פליס סיני טוב יותר וטוב פחות ולא תמיד ניתן להבדיל, אלא לאחר שימוש והתנסות.

 

כדאי לזכור שבמונח פליס מתכוונים לבד, אבל מהבד מייצרים בגד (בד"כ בסין או במזרח הרחוק). ואין בעיה לייצר מעיל פליס גרוע מבד טוב. גם לעיצוב ואיכות ועבודה יש השפעה על ביצועים ואורך חיים.

הבעיה העיקרית עם האיכות הנמוכה הוא לא הבידוד לכשעצמו אלא איכות הבד. פליס מאיכות ירודה מאבד עובי מהר מאוד ואיכות הבידוד שלו יורדת מהר בהשוואה לפליס איכותי. עיקר הבעיה מתעוררת לאחר כביסה הגורמת לשחיקת הפלומה (התקרחות). במעיל פליס העשוי מבד באיכות נמוכה סביר שגם איכות התפירה, מרכיבים נוספים הגימור תהיה נמוכה. מה הטעם לחסוך באיכות הבד ולהשקיע בגימור או רוכסן איכותי. אם חוסכים אז עד הסוף.

 

משקל וצפיפות.

רבים נוהגים ליחס למשקל וצפיפות יתר חשיבות. בדי פליס נבדלים בין השאר (ולא רק) במשקל וצפיפות. כל השוואה ללא התייחסות למשקל, צפיפות ועובי אמיתיים אינה רלוונטית. מה שמבודד הוא אוויר מיוצב ולא החומר. ואיכות הבידוד תלויה ביכולת הפיסית של החומר לייצב שכבת אוויר. לכן, פליס דק לא יכול לספק איכות בידוד כמו פליס עבה ופליס אטים לרוח לא יבודד בהכרח טוב כמו פליס עבה וצפוף בתנאים ללא רוח.


בידוד של מעיל פליס לא נימדד בפרמטרים המשמשים לבדיקת שקי שינה אבל ניתן לומר שבדומה לשק שינה העובי כן קובע. ככל שהבד עבה ו/או צפוף יותר יגדל פוטנציאל הבידוד של המוצר המוגמר.

באופן כללי מבדילים בין בדי הפליס - השונים בהנחה שהם מאיכות דומה - בעזרת המשקל. המודל הזה הוצג שנים רבות ע"י Polartec וכיום פולרקטק לא משתמשים בו אך הוא מצוי עדיין ומשמש יצרנים שונים.

 

פליס 100 - בדי פליס השוקלים בין 100 עד 200 גרם למטר רבוע. ביגוד המיוצר מבדים אלה הוא קל ומתאים לאקלים ממוזג או פעילות אקטיבית במיוחד.

 

פליס 200 - בדי פליס השוקלים בין 200 עד 300 גרם למטר רבוע. ביגוד המיוצר מבדים אלה מתאים לרוב הצרכים של המטייל הממוצע כאשר לא מדובר בתנאי קור קיצוני. דוגמא לאחד הבדים המוצלחים של הוא Polartec Thermal Pro. זו גרסה קלה של פליס המקביל באיכות הבידוד לפליס 300 הקלאסי.

 

פליס 300 - בדי פליס השוקלים 300 גרם ומעלה (380 זה הכי גבוה) ביגוד כזה מתאים לרוב הצרכים של המטייל הממוצע הפעיל הרבה בתנאי קור עז או לאנשים רגישים במיוחד לקור.

מאחר והבדלי המחיר בין פליס 200 ל 300 לא משמעותיים הפך פליס 300 במקרים רבים לפופולארי יותר בקרב הישראלים, למרות שבעולם פליס 200 דווקא נמכר יותר. בישראל אפשר להסתפק גם ב 200 אבל גם 300 זה לא יותר מידי אם מטיילים הרבה בחורף בדרום או בצפון.

 

פליס אטים לרוח (מותגים כמו  Windbloc או (Windstopper - קבוצת בדי פליס בעוביים שונים החסינים לרוח, נושמים ועמידים לרטיבות במידה מוגבלת. הם מתאימים לפעילות אקטיבית בקור קיצוני או כאשר רוצים לשלב שכבת בידוד והגנה במוצר אחד קל יחסית.

פליס קל ואטים לרוח הוא פתרון אידיאלי לטיולים רגליים בארץ, בה גשם הוא מצב מזדמן ולא אינטנסיבי. החסינות לרוח משפרת את ערך הבידוד למרות שאינו עבה. הוא נושם די טוב ולכן אפשר להשתמש בו גם בהליכה מאומצת (ותמיד אפשר לנצל פתחי אוורור). הוא די קל וקומפקטי ונכנס לכל תיק.

בשנים האחרונות נכנס לשוק המטיילים ה Sofshell, מושג הסופטשל הוא רחב מכדי להתייחס אליו במאמר זה. סופטשל מייצג אלטרנטיבה עדכנית לפליס אטים לרוח מאחר והוא בד"כ קל יותר, לעיתים עמיד יותר לרטיבות ויותר ורסטילי לשימוש המטייל המודרני. על תחום הסופטשל נרחיב במאמר נפרד.

 

Microfleece - כינוי לפליס דק יחסית ועדין המיוצר מסיבי מיקרופייבר. בד מיקרופליס שייך לקבוצת פליס 100. מיקרופליס משמש לייצור חולצות או מעילי פליס קלים לפעילות אקטיבית או כחלק ממערך השכבות בבדי פליס אטימים לרוח. מיקרופליס משמש גם לייצור כובעים, כפפות, שמיכות ואפילו ביטנה לשקי שינה.

 

בתוך כל הקבוצות הנ"ל וריאציות רבות, וכדי לסבך את המצב, יש גרסאות בד פליס קלות העבות יותר מגרסאות כבדות וצפופות יותר. אבל כעיקרון מנחה, העובי הוא הקובע ולאחר מכן הצפיפות.

 

גרסה ישראלית למדי של מעיל פליס היא מעיל פליס דו-שכבתי. כעיקרון, פליס דו-שכבתי יבודד טוב יותר מפליס עשוי שכבה אחת (כאשר משווים בדים מאיכות דומה). ברם, פליסים דו-שכבתיים מיוצרים לעיתים מבדים באיכות ירודה כל כך, כך שלעיתים ערך הבידוד של כל שכבה נמוך מאוד אבל ביחד הם דומים בביצועים לפליס עבה מאיכות טובה. יש יצרנים/מוכרים שקוראים לפליס כזה 400 או מספרים אחרים. כאמור אין דבר כזה והכול ספקולציה מסחרית במספרים חסרי חשיבות. חסרון נוסף של מעילי פליס דו-שכבתי הוא שהם כבדים יחסית (הטובים) ומבודדים מדי מכדי להיות נוחים לפעילות במאמץ, גם קל.

 

השיקול העיקרי שצריך להנחות בבחירת מעיל פליס לטיול הוא השימושיות. אם הפליס עבה מידי ללכת איתו מרבית הזמן וישתמשו בו רק אחוז קטן של, אזי רוב הזמן נסחב משהו גדול וכבד. במקרה זה שווה לחשוב על תחליף קל וקומפקטי שיבודד במידה זהה אבל יתפוש פחות מחצי מקום (למשל מעילי סופטשל או מעילים מבודדים עם מילוי מיקרופייבר). או לקחת פליס בעובי ביניים שיתאים ליותר אפשרויות ותנאי מזג אוויר וכאשר יהיה קר ממש אפשר להוסיף מעליו עוד שכבות ביגוד ומעיל רוח/גשם מעל.

 

חשוב לא לשכוח, גם לעיצוב המעיל תרומה לא מועטה לבידוד יעיל. דגש על בידוד באזור הרוכסן, הצווארון  והוספת כיווצים אלסטיים המקטינים תנועת אוויר בין המעיל לגוף. גם לכמות הכיסים, מיקומם, אופן סגירתם וסוג הבטנה השפעה על יעילות הבידוד. דווקא לגימורים השונים של הבד אין משמעות ישירה על הבידוד וחלקם נועדו לשפר את ה LOOK והמגע. המשמעות שלהם מתבטאת בעיקר בביצועים בתנאים חריגים יותר כמו רטיבות גבוהה או השתלבות בתוך מערכת לבוש.