התאמת לבוש לתנאי ואופי הפעילות של המשתמש היא תנאי ראשון והכרחי לבטיחות והנאה בפעילות שטח, מכל סוג ובכל עונה. במאמר זה תכירו את עקרונות שיטת השכבות בהתאמה ללבוש לתנאי קור.
כאשר מדברים על לבוש לטיולים, עבודה או פעילות החושפת את המשתמש לסביבה עויינת, הדברים לא הופכים פשוטים. למזג האוויר לא כל-כך איכפת אם החולצה שלנו היא שיא האופנה והשיחים הקוצניים אינם מודעים לכך שהמכנסיים הפיבוריטים הם הדבר הכי אהוב בארון הבגדים. במידה והמשתמש לא יתאים את עצמו ואת הלבוש שלו לתנאים בהם הוא עומד לפעול, עלול הדבר להסתיים בכי רע.
בחירת לבוש צריכה להתחשב בגורמים רבים, ניתן למנות ארבע נקודות מרכזיות, שאי התחשבות באחת מהן עלולה להוביל למצב בלתי נעים:
- יש להכיר את המנגנונים הפיסיולוגיים של הגוף העשויים להקל או לסכן אותו במזג אוויר עויין.
- יש להכיר את האקלים ומזג האוויר בו צפויים לשהות ולפעול.
- יש להכיר את טיב הסביבה, האם היא עלולה לסכן את האדם או את הלבוש שלו?
- יש להגדיר את סוג הפעילות המתוכננת. לבוש שלא מתאים לסוג הפעילות, עלול לגרום לסבל לא מועט.
לבוש לתנאי חורף או קור צריך לענות על מספר דרישות: שמירה על חום הגוף, שמירה על גוף יבש והגנה מגורמים חיצוניים כמו רוח, גשם ושלג.
כדי לשמור על חום הגוף חשוב להבין כיצד מאבד הגוף חום לסביבה:
קרינה - איבוד חום לסביבה באמצעות קרינה הנפלטת מגוף החם יותר מסביבתו. אפקט זה הופך למשמעותי בטמפרטורות הנמוכות מ-4 מעלות צלזיוס. קרינה אינה נעצרת במרבית הסוגי הלבוש הסטנדרטי. יש צורך בצפיפות חומר גבוהה או שימוש במיקרו סיבים כדי לעצור קרינה, להמירה לחום ולשמר אותה בתוך שכבות הלבוש.
הסעה - מעבר חום באמצעות תנועה של אוויר. תנועת אוויר הנגרמת ע"י רוח מסיעה אוויר חם מפני העור או מתוך שכבות הביגוד ומחליפה אותו באוויר קר יותר. זהו גורם עיקרי לאובדן חום גוף מאחר ומרבית הזמן האוויר סביבנו קריר מטמפ' העור. איבוד החום הוא ביחס ישר למהירות הרוח. עם עלייה במהירות הרוח, קצב איבוד החום גובר. למניעת התופעה, חייב הלבוש למנוע חדירת רוח דרך הבד ודרך הפתחים השונים.
הולכה - מעבר חום מגוף חם אל גוף חם פחות דרך מגע ישיר. מים מוליכים חום ביעילות הגדולה פי-30 מהאוויר. ביגוד רטוב או לח מזיעה יגרום לאובד חום מהיר ביותר. מגע עם מצע קר כמו סלעים או קרקע ללא תווך מבודד גורם לאובדן חום בהולכה. אוויר הוא מוליך חום גרוע למדי לכן הוא יכול לשמש מבודד טוב. כדי למנוע אובדן חום בהולכה, לבוש צריך למנוע חדירת רטיבות. לכלוא אוויר ביעילות ויחד עם זאת לאפשר איוורור ושחרור לחות החוצה.
אידוי - מעבר חום באמצעות מתווך נוזלי המתאדה מגוף החם. אידוי מים צורך אנרגיה רבה מאוד הנלקחת ישירות מהגוף. בקרה על מידת המאמץ, ממתנת את קצב התחממות הגוף ותעכב או תקטין את כמות הזיעה. בפעילות נמרצת הגוף עשוי להזיע למעלה מליטר מים בשעה. לבוש מנדף המרחיק לחות מהעור בטרם האידוי ישירות מהעור מקטין את אובדן החום באידוי ישיר. לבוש נושם חיוני כדי לאפשר ללחות להמשיך לצאת ולא להצטבר בלבוש.
מערכת לבוש מודרנית לאקלים קר בנויה משלוש שכבות בסיסיות:
שכבה מנדפת - נועדה לשמור על מיקרו אקלים יבש ולספק בידוד ראשוני. לבוש תרמי תחתון, הוא שכבת הלבוש הראשונה הנלבשת צמוד וישירות על הגוף. התפקיד הראשוני והעיקרי שלה הוא לספק סביבה או מיקרו אקלים נוח סביב הגוף. לשיכבה זו חשיבות עליונה, במיוחד תחת תנאי קור ולחות. היא אמורה לסלק במהירות את הלחות המצטברת על העור כתוצאה מהזעה ולשמור על סביבה יבשה. תפקיד משני, לא פחות חשוב הוא, לספק בידוד ראשוני. לבוש תחתון ממוצע העשוי סריג מכיל 80-90 אחוזים אוויר בנפח הבד. על שיכבה זו לעמוד במספר דרישות נוספות כמו: משקל נמוך, יכולת ייבוש מהירה מאוד, עובי דק, עליה להיות אלסטית וצמודה לגוף ללא לחץ ולספק תחושה נוחה במגע עם העור.
שכבה מבודדת - יוצרת תווך של שכבת אויר מבודד סביב הגוף. מטרת שכבת לבוש זו לשמש כשכבת בידוד עיקרית. עובי, צפיפות ושטח הכיסוי, אלה הגורמים העיקריים המשפיעים על יעילותה. מלבד בידוד, על השיכבה לאפשר ללחות מהשיכבה הראשונה לעבור דרכה החוצה ולכן חשוב שהיא תוכל להתייבש מהר. ניתן להבחין בשתי קבוצות עיקריות של לבוש מבודד. אחת המיועדת לפעילות אקטיבית או משתנה. זו צריכה להיות נוחה לשימוש גם בתנועה ובמנוחה, להרחיק לחות ולהתייבש מהר. ביגוד "פליס" הוא דוגמה טובה לקבוצה זו. הקבוצה השנייה מיועדת לפעילות סטטית יותר או לאקלים קיצוני במיוחד. כאן התכונה הדומיננטית צריכה להיות בידוד יעיל ולעובי השיכבה משמעות גדולה. ביגוד פוך טבעי או סינתטי הוא דוגמא לקבוצה זו. ביגוד מסוג זה נלבש בדרך-כלל מעל שכבה מבודדת ראשונית.
שיכבה עליונה - הגנה מחדירת רוח, גשם ושלג היא מהמשימות העיקריות של שיכבה זו. במידה והשיכבה לא תתפקד, אין זה משנה עד כמה שאר הבגדים טובים - בגדים רטובים וחשופים לרוח יקררו את הגוף במהירות, יהיה החומר ממנו הם עשויים אשר יהיה. שכבה זו צריכה לאפשר מעבר רטיבות מתוך הבגדים החוצה כדי למנוע הצטברות לחות בתוך שכבות הלבוש.
לבוש עליון נחלק לשני סוגים. הראשון אטים לרוח אבל לא לגשם - מעיל רוח. והשני אטים לגשם וממילא גם לרוח - מעיל גשם. אולם אל לצפות ליותר מידי מלבוש נגד גשם, תחת גשם כבד ניתן להישאר יבש למדי. אבל לאחר כמה ימי גשם רצופים, סביר שתחוש רטוב, אפילו אם יש לך מעיל אטים ונושם. הסיבה לכך היא שהלחות החיצונית, המצטברת בין סיבי בד המעטפת של המעיל מקטינה את איוורור הבד ולחות הזיעה נותרת בשכבות התחתונות. כאן טמונה החשיבות בשכבות התחתונות. שיכבה תחתונה מרחיקה זיעה ושכבת ביניים מבודדת מפליס, ישמרו על המשתמש חם למדי גם כאשר הם רטובים. (כל עוד הרוח אינה חודרת פנימה). כאן בא לביטוי גם עיצוב המעיל, נושא שבחשיבותו לא נופל ואולי עולה על החומרים שממנו הוא עשוי. עיצוב כושל עשוי להיות ההבדל בין רטוב ליבש.
סיכום
תצורת הלבוש המתאימה ביותר לפעילות בחורף היא לבוש בשכבות. לכל שכבה ייעוד עיקרי ומטרות משנה. רטיבות מזיעה ורטיבות חיצונית הם הגורמים העיקריים המשפיעים על אובדן חום הגוף. תפקיד השכבה הראשונה לשמור על סביבת גוף יבשה. אוויר יבש ויציב יהיה המבודד היעיל ביותר. תפקיד שכבת הביניים לייצב שכבת אוויר סביב הגוף בצורה היעילה ביותר. השכבה העליונה צריכה למנוע חדירת רוח ורטיבות מבחוץ ועדיין לאפשר מעבר עודפי לחות מתוך שכבות הלבוש החוצה.
רמת בידוד גבוהה חשובה בעת פעילות סטטית. הרחקת לחות משמעותית בעיקר בעת פעילות אקטיבית. הגנה מהסביבה החיצונית חשובה בכל עת. כאשר מדובר בבידוד, לסוג הסיב משמעות משנית. לעובי השיכבה, צפיפותה ושטח הכיסוי שלה חשיבות גדולה בהרבה. לסוג הסיב משמעות גדולה כאשר זה נוגע לספיחת המים שלו וביכולת שלו להתייבש מהר.
תצורת השכבות מאפשרת שילוב שכבות לבוש שונות ובצירופים שונים, בהתאם לאופי ותנאי הפעילות, כדי לאפשר פעילות בתנאים אופטימליים של נוחות ומינימום הפרעה. עיצוב השכבות צריך לאפשר איוורור יעיל במצבי פעילת שונים מחד ולמנוע חדירת רוח ורטיבות דרך פתחי האיוורור מבחוץ.