המונח "ביגוד תרמי" מטעה במקצת. המונח תרמי אומנם מציין קשר לחום...בעצם לבידוד, אולם בפועל תפקידו הראשוני והעיקרי של הלבוש התרמי הוא לשמר סביבת גוף יבשה, כלומר למנוע מהזיעה לקרר אותנו. תפקיד משני הוא לשמש שכבת בידוד ראשונית צמודה לגוף. הזעה היא תהליך פיסיולוגי בלתי רצוני וחיוני, אך בקור היא מסוכנת ועשויה לקרר את הגוף יתר על המידה. שמירה על עור יבש וסביבה יבשה סביב הגוף חיונית בכדי לצמצם אובדן חום גוף מחד ושיפור הבידוד הכולל מאידך. אם רק בבידוד עסקינן, אפשר היה למצוא פתרונות יעילים יותר מהלבוש תרמי המקובל. ברם הצורך בייבוש מהיר הופך דרישה זו לדרישת מפתח, המשמשת בסיס לכל השאר. לבוש רטוב לא יבודד היטב, גם אם הוא יהיה עשוי מהחומרים המעולים ביותר ובמיוחד כאשר הוא צמוד לגוף המתקרר במהירות, בדרך של הולכה - מים מוליכים חום ביעילות של פי-30 מהאוויר. הגוף לא מזיע בחלוקה שוויונית. יש אזורים בהם נוצרת יותר זיעה ואזורים בהם נוצרת פחות. ניתן להשתמש בעובדה זו כדי להסיע רטיבות מאזורי הזעה מרובה לאזורים מעוטי הזעה וכך לזרז את ייבוש הבגד. סילוק רטיבות מעור הגוף נעשה בדרך של פיזור כתם זיעה לשטח הגדול פי-כמה מנקודת ההיווצרות שלה וסילוקה בדרך של נידוף מהבד ולא ישירות מהעור. כדי להשיג מטרה זו ביעילות יש להגדיל את השטח פנים האפקטיבי הכולל של הסיבים ליחידת שטח בד, למנוע מהם ספיחת רטיבות לתוך ליבת הסיב (הידרופוביות) ולאפשר לרטיבות לנוע במהירות מסיב לסיב. הגדלת שטח פנים (ללא שינוי מהותי במשקל הבד( ניתן להשיג באחת משתי דרכים בסיסיות או שילוב שלהן. (א) הגדלת שטח הפנים של הסיב ללא שינוי בקוטרו. (ב) הקטנת קוטר הסיב, כאשר ליחידת משקל מקבלים יותר סיבים ומכך גם שטח פנים כולל גדול יותר. עבור השיטה האחרונה משתמשים בסיבי מיקרופייבר. ככל ששטח הפנים של הסיב גדול יותר ליחידת שטח בד, התפשטות הלחות לאורכו עפ"י עיקרון הנימיות יעילה ומהירה יותר. יש ובהליך היצור מקנים למעטפת הסיב (בלבד) תכונה הידרופילית המושכת רטיבות ומאפשרת לסיבים יבשים הבאים במגע עם סיבים לחים לקלוט לחות במהירות ולהעביר אותה הלאה וכך מתבצע פיזור לחות מהיר מאוד. ברוב סיבי הטקסטיל שעברו עיבוד הידרופילי, תכונה זו אינה מקובעת והיא אובדת עם הכביסות ובמיוחד בשימוש עם מרככי כביסה ודטרגנטים שונים. הידרופיליות קבועה נדירה יותר בשל עלותה היותר גבוהה. אחד הפתרונות היעילים לבעיה אובדן ביצועים הוא שילוב סיבי מיקרו רגילים עם סיבים מיקרו בעלי תעלות העוברות לאורך דופן הסיב ומגדילות את שטח הפנים האפקטיבי שלו. הגדלת שטח פנים משיגה יתרון נוסף. היא מאפשרת לקבע טוב יותר את מולקולות האוויר בתוך שכבת הלבוש. אוויר דומם אינו מסוגל להעביר אנרגיית חום ולכן הוא מבודד. קיבוע האוויר סביב הסיב נעשה ברמת הקשר החשמלי שבין מולקולת האוויר לפני הסיב ולכן שטח פנים גדול יותר יקבע יותר מולקולות אוויר. סריג תרמי ממוצע מכיל 80-90 אחוזים של אוויר בתוכו. ככל שקיבוע של האוויר סביב הסיבים בתוך שכבת הבד יהיה יעיל יותר, כך יעילות הבידוד של השכבה יהיה יעיל יותר. כאשר בוחנים חומרים המתאימים ללבוש תרמי, קבוצת החומרים הטבעיים נופלת מייד. הכותנה בשל ספיחת מים גבוהה לתוך מבנה הסיב וייבוש איטי, מה שמבטיח אובדן חום מהיר בהולכה ולא בידוד. הצמר בשל סיבות דומות גם הוא אינו בחירה מועדפת, אולם בניגוד לסיבי הכותנה הוא יבודד לא רע גם כאשר הוא לח. סיבי צמר רטובים אינם קורסים ובין הסיבים נשמרת שכבת אוויר מבודדת. עם זאת צמר רטוב כבד ועשוי לגרום לגירויים במגע ישיר עם העור והוא מתייבש לאט מאוד. ולבסוף צמר איכותי יקר מאוד וקשה יותר לתחזוקה, במיוחד בשטח. ביגוד תרמי המשלב צמר מתאים במיוחד לקור קיצוני כאשר הלחות היחסית נמוכה מאוד. עבור ביגוד תרמי סיבים סינתטיים מתאימים יותר, מאחר ותכונות הבסיס שלהם תואמות את מירב הדרישות לעיל. ספיחת המים שלהם זניחה ולכן הם מתייבשים מהר, הם גם קלים וחזקים ואף ניתן לשפר את תכונות הבסיס שלהם בעזרת פלאי הטכנולוגיה המודרנית. לא כל הסיבים הסינתטיים שווים. יש סיבים בעלי תכונות עדיפות העושות אותם מתאימים יותר ללבוש תרמי, כי כאשר מדובר ביכולת לשמור על סביבת גוף יבשה, בתנאים משתנים ולעיתים קיצונים, גם הבדלים קטנים ברמת תכונות הסיב עושים הבדל גדול בביצועים. סיבים סינתטיים הם תוצר תעשייתי ממקור פטרוכימי: נפט, פחם או גז. תהליך הייצור של סיבים סינתטיים מאפשר שליטה על תכונות רבות של הסיבים בהתאם לצורך. הסיבים הסינתטיים מוגדרים עפ"י קבוצות מוצאם ומתחלקים לתת-קבוצות ומשפחות סיבים לפי הרכבם. כל משפחה מאגדת סיבים שונים בעלי תכונות כלליות משותפות. הסיבים מופיעים לעיתים קרובות תחת שמות מסחריים שונים. פוליפרופילן : סיב קל מאוד (צף במים) בעל יכולת ייבוש מהירה מאוד ועמיד לקרינת UV. חיסרון העיקרי; רגיש מאוד לחום גבוה ונוטה לספוג ריח גוף. סיבי פוליפרופילן חלשים יותר מניילון ופוליאסטר.אקרילן : אינו נפוץ בלבוש תרמי עבור שימוש מטיילים וספורט. אקרילן אומנם נעים למגע ובתנאי יובש מבודד טוב למדי אך ייבושו איטי ביחס לסיבים סינתטיים אחרים ולא ניתן להקנות לו תכונות הידרופיליות המשפרות את נידוף הזיעה.פוליאמיד : ניילון בשמו המסחרי הנפוץ. סיב חזק וכבד יחסית. רגיש יחסית ל-UV ונוטה לספוח מים - בהשוואה לסיבים האחרים, אלא עם עבר טיפול. אינו נפוץ בלבוש תרמי בשל מחירו היקר של חומר הגלם.פוליאסטר : הסיב הנפוץ ביותר בלבוש תרמי, זאת משום שהוא מאוד נוח לעיבוד ותחזוק. פוליאסטר מתייבש מהר, עמיד ל-UV, פחות רגיש לחום, מחירו נמוך יחסית ניילון והוא נוח למניפולציות המשפרות את ביצועיו בלבוש תרמי. פוליאסטר מופיע תחת שמות מסחריים רבים ושונים.בשנים האחרונות פוליאסטר מהווה בסיס לסיבים מתקדמים המשלבים בתוך ליבת הסיב הדקיק חלקיקי פחם פעיל ממקורות שונים (קליפת הקוקוס, חזרן, קפה ועוד). שילוב המקטין את משקל הסיב, מספק תכונות נידוף זיעה משופרות מאוד ויכולת יבוש מהירה. התכונות האנטי-בקטריאליות של הפחם הפעיל מונעות התפתחות בקטריות הגורמות לריח זיעה. לבוש תרמי עושה שימוש בסריגים. היתרון הבולט של סריגים הוא האלסטיות המובנית של הבד. עם זאת היא לא תמיד מספיקה ולכן לעיתים משלבים לתוך הסריג סיבים אלסטיים כמו ספנדקס (לייקרה בשם מסחרי). אלסטיות הבד חשובה לביצועי סילוק לחות מהעור מכיוון שביגוד תרמי רפוי מידי, שאינו בא במגע עם הזיעה ברגע היווצרותה מאפשר לה להתנדף ישירות מהעור ולגזול ממנו חום בצורה ישירה. גם יעילות הבידוד של הבד עצמו (מוגבלת ככל שתהיה) פוחתת כאשר הלבוש לא צמוד. השימוש בטכנולוגיית סריגה משיגה יתרון נוסף והוא שליטה על תצורת בד. כדי להשיג שטח פנים מרבי מול הגוף, פני הבד הבאים במגע עם הגוף צפופים יותר ולעיתים אף "מגורדים". כך קליטת הזיעה ברגע היווצרותה יעילה יותר. כאשר פני הבד הפונים לחוץ פחות צפופים הם מאפשרים לזיעה להתנדף מהם במהירות גדולה יותר. לבוש תרמי מגיע במבחר עוביים ולמטרות שונות. לבוש דק מתאים לקור מתון או לפעילות אקטיבית בה נוצר חום גוף גבוה ובאופן מתמשך ויש צורך בנידוף זיעה מהיר ופחות בידוד. לבוש עבה מתאים לקור קיצוני יותר או כאשר הפעילות היא סטטית, רמת יצור חום הגוף היא מינימאלית וצריך לשמור על מה שיש ועדיין לסלק עודפי זיעה הנוצרת כל הזמן, גם במנוחה מוחלטת. לא משנה איזה ביגוד תרמי תרכשו לעצמכם. הוא צריך לתפקד לאורך זמן ובאותה יעילות. ביגוד תרמי צובר שומן גוף, מלחי הזעה ולכלוך אחר. כל אלה פוגעים בביצועי הלבוש מאחר והם מונעים מהסיב לתפקד ביעילות. חשוב לשמור על לבוש תרמי נקי כדי להשיג ביצועי נידוף ובידוד טובים. לבוש תרמי ניתן לכביסה רגילה, בהתאם להוראות היצרן, אך יש להימנע משימוש בחומרי ניקוי דטרגנטים או מרככי כביסה. שני האחרונים פוגעים בתכונות ההידרופיליות של פני הסיב ופוגמים ביכולת של הבד לפזר במהירות את הזיעה וכך היא נותרת ככתמי רטיבות לא נעימים בתוך הבגד.
המונח "ביגוד תרמי" מטעה במקצת. המונח תרמי אומנם מציין קשר לחום...בעצם לבידוד, אולם בפועל תפקידו הראשוני והעיקרי של הלבוש התרמי הוא לשמר סביבת גוף יבשה, כלומר למנוע מהזיעה לקרר אותנו. תפקיד משני הוא לשמש שכבת בידוד ראשונית צמודה לגוף. הזעה היא תהליך פיסיולוגי בלתי רצוני וחיוני, אך בקור היא מסוכנת ועשויה לקרר את הגוף יתר על המידה. שמירה על עור יבש וסביבה יבשה סביב הגוף חיונית בכדי לצמצם אובדן חום גוף מחד ושיפור הבידוד הכולל מאידך. אם רק בבידוד עסקינן, אפשר היה למצוא פתרונות יעילים יותר מהלבוש תרמי המקובל. ברם הצורך בייבוש מהיר הופך דרישה זו לדרישת מפתח, המשמשת בסיס לכל השאר. לבוש רטוב לא יבודד היטב, גם אם הוא יהיה עשוי מהחומרים המעולים ביותר ובמיוחד כאשר הוא צמוד לגוף המתקרר במהירות, בדרך של הולכה - מים מוליכים חום ביעילות של פי-30 מהאוויר. הגוף לא מזיע בחלוקה שוויונית. יש אזורים בהם נוצרת יותר זיעה ואזורים בהם נוצרת פחות. ניתן להשתמש בעובדה זו כדי להסיע רטיבות מאזורי הזעה מרובה לאזורים מעוטי הזעה וכך לזרז את ייבוש הבגד. סילוק רטיבות מעור הגוף נעשה בדרך של פיזור כתם זיעה לשטח הגדול פי-כמה מנקודת ההיווצרות שלה וסילוקה בדרך של נידוף מהבד ולא ישירות מהעור. כדי להשיג מטרה זו ביעילות יש להגדיל את השטח פנים האפקטיבי הכולל של הסיבים ליחידת שטח בד, למנוע מהם ספיחת רטיבות לתוך ליבת הסיב (הידרופוביות) ולאפשר לרטיבות לנוע במהירות מסיב לסיב. הגדלת שטח פנים (ללא שינוי מהותי במשקל הבד( ניתן להשיג באחת משתי דרכים בסיסיות או שילוב שלהן. (א) הגדלת שטח הפנים של הסיב ללא שינוי בקוטרו. (ב) הקטנת קוטר הסיב, כאשר ליחידת משקל מקבלים יותר סיבים ומכך גם שטח פנים כולל גדול יותר. עבור השיטה האחרונה משתמשים בסיבי מיקרופייבר. ככל ששטח הפנים של הסיב גדול יותר ליחידת שטח בד, התפשטות הלחות לאורכו עפ"י עיקרון הנימיות יעילה ומהירה יותר. יש ובהליך היצור מקנים למעטפת הסיב (בלבד) תכונה הידרופילית המושכת רטיבות ומאפשרת לסיבים יבשים הבאים במגע עם סיבים לחים לקלוט לחות במהירות ולהעביר אותה הלאה וכך מתבצע פיזור לחות מהיר מאוד. ברוב סיבי הטקסטיל שעברו עיבוד הידרופילי, תכונה זו אינה מקובעת והיא אובדת עם הכביסות ובמיוחד בשימוש עם מרככי כביסה ודטרגנטים שונים. הידרופיליות קבועה נדירה יותר בשל עלותה היותר גבוהה. אחד הפתרונות היעילים לבעיה אובדן ביצועים הוא שילוב סיבי מיקרו רגילים עם סיבים מיקרו בעלי תעלות העוברות לאורך דופן הסיב ומגדילות את שטח הפנים האפקטיבי שלו. הגדלת שטח פנים משיגה יתרון נוסף. היא מאפשרת לקבע טוב יותר את מולקולות האוויר בתוך שכבת הלבוש. אוויר דומם אינו מסוגל להעביר אנרגיית חום ולכן הוא מבודד. קיבוע האוויר סביב הסיב נעשה ברמת הקשר החשמלי שבין מולקולת האוויר לפני הסיב ולכן שטח פנים גדול יותר יקבע יותר מולקולות אוויר. סריג תרמי ממוצע מכיל 80-90 אחוזים של אוויר בתוכו. ככל שקיבוע של האוויר סביב הסיבים בתוך שכבת הבד יהיה יעיל יותר, כך יעילות הבידוד של השכבה יהיה יעיל יותר. כאשר בוחנים חומרים המתאימים ללבוש תרמי, קבוצת החומרים הטבעיים נופלת מייד. הכותנה בשל ספיחת מים גבוהה לתוך מבנה הסיב וייבוש איטי, מה שמבטיח אובדן חום מהיר בהולכה ולא בידוד. הצמר בשל סיבות דומות גם הוא אינו בחירה מועדפת, אולם בניגוד לסיבי הכותנה הוא יבודד לא רע גם כאשר הוא לח. סיבי צמר רטובים אינם קורסים ובין הסיבים נשמרת שכבת אוויר מבודדת. עם זאת צמר רטוב כבד ועשוי לגרום לגירויים במגע ישיר עם העור והוא מתייבש לאט מאוד. ולבסוף צמר איכותי יקר מאוד וקשה יותר לתחזוקה, במיוחד בשטח. ביגוד תרמי המשלב צמר מתאים במיוחד לקור קיצוני כאשר הלחות היחסית נמוכה מאוד. עבור ביגוד תרמי סיבים סינתטיים מתאימים יותר, מאחר ותכונות הבסיס שלהם תואמות את מירב הדרישות לעיל. ספיחת המים שלהם זניחה ולכן הם מתייבשים מהר, הם גם קלים וחזקים ואף ניתן לשפר את תכונות הבסיס שלהם בעזרת פלאי הטכנולוגיה המודרנית. לא כל הסיבים הסינתטיים שווים. יש סיבים בעלי תכונות עדיפות העושות אותם מתאימים יותר ללבוש תרמי, כי כאשר מדובר ביכולת לשמור על סביבת גוף יבשה, בתנאים משתנים ולעיתים קיצונים, גם הבדלים קטנים ברמת תכונות הסיב עושים הבדל גדול בביצועים. סיבים סינתטיים הם תוצר תעשייתי ממקור פטרוכימי: נפט, פחם או גז. תהליך הייצור של סיבים סינתטיים מאפשר שליטה על תכונות רבות של הסיבים בהתאם לצורך. הסיבים הסינתטיים מוגדרים עפ"י קבוצות מוצאם ומתחלקים לתת-קבוצות ומשפחות סיבים לפי הרכבם. כל משפחה מאגדת סיבים שונים בעלי תכונות כלליות משותפות. הסיבים מופיעים לעיתים קרובות תחת שמות מסחריים שונים. פוליפרופילן : סיב קל מאוד (צף במים) בעל יכולת ייבוש מהירה מאוד ועמיד לקרינת UV. חיסרון העיקרי; רגיש מאוד לחום גבוה ונוטה לספוג ריח גוף. סיבי פוליפרופילן חלשים יותר מניילון ופוליאסטר.אקרילן : אינו נפוץ בלבוש תרמי עבור שימוש מטיילים וספורט. אקרילן אומנם נעים למגע ובתנאי יובש מבודד טוב למדי אך ייבושו איטי ביחס לסיבים סינתטיים אחרים ולא ניתן להקנות לו תכונות הידרופיליות המשפרות את נידוף הזיעה.פוליאמיד : ניילון בשמו המסחרי הנפוץ. סיב חזק וכבד יחסית. רגיש יחסית ל-UV ונוטה לספוח מים - בהשוואה לסיבים האחרים, אלא עם עבר טיפול. אינו נפוץ בלבוש תרמי בשל מחירו היקר של חומר הגלם.פוליאסטר : הסיב הנפוץ ביותר בלבוש תרמי, זאת משום שהוא מאוד נוח לעיבוד ותחזוק. פוליאסטר מתייבש מהר, עמיד ל-UV, פחות רגיש לחום, מחירו נמוך יחסית ניילון והוא נוח למניפולציות המשפרות את ביצועיו בלבוש תרמי. פוליאסטר מופיע תחת שמות מסחריים רבים ושונים.בשנים האחרונות פוליאסטר מהווה בסיס לסיבים מתקדמים המשלבים בתוך ליבת הסיב הדקיק חלקיקי פחם פעיל ממקורות שונים (קליפת הקוקוס, חזרן, קפה ועוד). שילוב המקטין את משקל הסיב, מספק תכונות נידוף זיעה משופרות מאוד ויכולת יבוש מהירה. התכונות האנטי-בקטריאליות של הפחם הפעיל מונעות התפתחות בקטריות הגורמות לריח זיעה. לבוש תרמי עושה שימוש בסריגים. היתרון הבולט של סריגים הוא האלסטיות המובנית של הבד. עם זאת היא לא תמיד מספיקה ולכן לעיתים משלבים לתוך הסריג סיבים אלסטיים כמו ספנדקס (לייקרה בשם מסחרי). אלסטיות הבד חשובה לביצועי סילוק לחות מהעור מכיוון שביגוד תרמי רפוי מידי, שאינו בא במגע עם הזיעה ברגע היווצרותה מאפשר לה להתנדף ישירות מהעור ולגזול ממנו חום בצורה ישירה. גם יעילות הבידוד של הבד עצמו (מוגבלת ככל שתהיה) פוחתת כאשר הלבוש לא צמוד. השימוש בטכנולוגיית סריגה משיגה יתרון נוסף והוא שליטה על תצורת בד. כדי להשיג שטח פנים מרבי מול הגוף, פני הבד הבאים במגע עם הגוף צפופים יותר ולעיתים אף "מגורדים". כך קליטת הזיעה ברגע היווצרותה יעילה יותר. כאשר פני הבד הפונים לחוץ פחות צפופים הם מאפשרים לזיעה להתנדף מהם במהירות גדולה יותר. לבוש תרמי מגיע במבחר עוביים ולמטרות שונות. לבוש דק מתאים לקור מתון או לפעילות אקטיבית בה נוצר חום גוף גבוה ובאופן מתמשך ויש צורך בנידוף זיעה מהיר ופחות בידוד. לבוש עבה מתאים לקור קיצוני יותר או כאשר הפעילות היא סטטית, רמת יצור חום הגוף היא מינימאלית וצריך לשמור על מה שיש ועדיין לסלק עודפי זיעה הנוצרת כל הזמן, גם במנוחה מוחלטת. לא משנה איזה ביגוד תרמי תרכשו לעצמכם. הוא צריך לתפקד לאורך זמן ובאותה יעילות. ביגוד תרמי צובר שומן גוף, מלחי הזעה ולכלוך אחר. כל אלה פוגעים בביצועי הלבוש מאחר והם מונעים מהסיב לתפקד ביעילות. חשוב לשמור על לבוש תרמי נקי כדי להשיג ביצועי נידוף ובידוד טובים. לבוש תרמי ניתן לכביסה רגילה, בהתאם להוראות היצרן, אך יש להימנע משימוש בחומרי ניקוי דטרגנטים או מרככי כביסה. שני האחרונים פוגעים בתכונות ההידרופיליות של פני הסיב ופוגמים ביכולת של הבד לפזר במהירות את הזיעה וכך היא נותרת ככתמי רטיבות לא נעימים בתוך הבגד.